אחרי החגים כבר כאן, חוזרים לשגרה. אבל אני את איטליה מסרבת לשכוח ומנסה עוד קצת להאחז בזכרונות מהחופשה שלנו, שם בצפון היפה, של האגמים, הכרמים והבתים העתיקים.
לאורך הדרכים נציבים הם בשורות, שורות, זקופים ורעננים, צובעים את הכל בירוק.
ללכת לאיבוד בין סימטאות ותעלות העיר השוקעת
המסיכות של ונציה
לחזור כל יום לישון למקום שנראה כמו נלקח מתוך גלויה
סמטאות ציוריות בכל כיוון שרק תלך
כתמים של צבע
לשבת בבית קפה ולמצוא אוצרות
הכל סובב סביב האגם
וחבר אצילי אחד שבא להגיד שלום
דברים שרואים מכאן, לא רואים משם
שמים, מים וארץ נפגשים
הגשם הראשון שירד בדיוק היום והרוח הסתוית המנשבת, מנקים את האוויר ומשאירים את הקיץ מאחור, ומזכירים לי מעט את החופשה שלנו.
מקווה שהצלחתי להכניס גם אתכם לאווירה הסתווית (אירופאית...) הזו.