קשה לי לדחות סיפוקים, כן מודה, גם בגילי, זה עדיין קשה אבל אני עובדת על זה.
בצעירותי, זה היה אפילו קשה יותר. ההרגשה שמשהו שאני מאד רוצה עוד לא קורה וצריך לחכות לו היא כמו של ילד קטן שנשכב על הריצפה, בועט עם אגרופיו ורגליו בריצפה - תסכול גדול. היה לי קשה לחכות ולהמתין, הכל צריך לקרות מהר ועכשיו, אין זמן ואין סבלנות.
ככל שהתבגרתי למדתי לשלוט בצורך הזה אבל אני שבה ונתקלת בו בעיקר בחיי המקצועיים כמעצבת.
על סבלנות ועיצוב הבית
תהליך עיצוב והלבשת הבית הוא מסע מרגש שבו צועדים הלקוחות ואני יחדיו אל עבר היעד הסופי של גשמת החלום - בית שנעים וכיף לחיות בו.
במסע הזה אנחנו עוברים דרך מספר נק' ציון שחייבים לעבור אותן, ואין קיצורי דרך.
מכל פרוייקט חדש של הלבשת הבית, ומכל מסע חדש ומרגש, אני לומדת כיצד לדחות את הצורך בסיפוקים מידיים.
https://itunes.apple.com/us/app/id994919987
לפעמים, מדובר בפרוייקט בתחילת שלבי בנייה ושלב הלבשת הבית מגיע רק חודשים ספורים לפני קבלת המפתח. אני כבר רוקמת תוכניות, מתאימה צבעים ורואה בדימיוני איך הדירה שעדיין נמצאת בבנייה, קורמת גידים ועור והופכת לבית. ובנתיים מחכה לתורי.
תהליך ההכרות והתכנון מתחיל, מחליפים רעיונות ותמונות השראה, מתכתבים, מדברים ומתייעצים - וזה לוקח זמן. זמן להכיר ולהבין את הצרכים, האהבות והחלומות, ולתרגם את הכל למציאות. אני יושבת, וחושבת, חולמת מתכננת ומשרטטת. שלב התכנון הוא השלב החשוב ביותר בתהליך, אין קיצורי דרך - זה הזמן לדייק!
ואחרי ימי רכישות, ממתינים לריהוט שיגיע. מתה כבר לראות איך יצאה הספה בהזמנה אישית, איך ישתלב בד הריפוד עם השטיח. ופתאום אין את השולחן במלאי, ושוב צריך להמתין...
המשך יבוא...
חלק מהרהיטים הגיעו וחלקם עדיין לא. ללקוחות קשה לראות את התמונה השלמה.
ופתאום היא (הלקוחה) לא בטוחה שהשטיח מתאים. ואיך הכל יראה? האם זה יצא יפה?
ואני מחייכת ומרגיעה, (וכן, כבר יודעת לדחות סיפוקים מיידים) כי אני יודעת איך בסוף כל חלקי הפאזל יתחברו יחדיו לתמונה מושלמת.
https://www.etsy.com/uk/listing/176468616/the-best-is-yet-to-come-heart-wedding?
לחיים יש את הקצב משלהם, ולא תמיד הכל עובד לפי התוכניות: נסיעה דחופה לחו"ל של הלקוחה, הילד שוב חולה, לחץ בעבודה ומליון ואחת מטלות אחרות שמעכבות קצת את התהליך. אני צריכה לדחוף ולנדנד בעדינות כדי שתהליך של מס' חודשים לא יגרר לשנים. כדי שכולם יהיו מרוצים והחלום כבר יתגשם (כל פרוייקט הוא הגשמת חלום גם בשבילי).
ועכשיו כבר לא יכולה לחכות עוד, רוצה לראות כיצד חודשים של תכנון, עשייה וציפייה יתגבשו יחדיו לתמונה השלמה (והמושלמת). רוצה כבר לראות את החיוך והסיפוק של הלקוחות כי זאת התמורה המתגמלת ביותר.
וכמובן ההמתנה לצלם את התוצאה המוגמרת - כל מעצבת מחכה ליום הזה שתוכל לצלם את פאר יצירתה ולצעוק אותו לעולם (בדר"כ לפרסם באתר וברשתות החברתיות). לפעמים אני לא מתאפקת ומשחררת לעולם טיזר קטן, רוצה כבר להשוויץ ולהתגאות וזה חתיכת סיפוק לדחות. עוד קצת וזה יהיה מוכן...
טיזר קטן מדירה בתהליך הלבשה
בחרתי במקצוע שדורש סבלנות, אורך רוח, איפוק ודחיית סיפוקים מיידים. אך כשהמסע מסתיים והחלום מתגשם (והלקוחות מחייכים) אין מאושרת ממני.
למדתי והפנמתי שלכל דבר יש את הזמן שלו וכדאי ורצוי לשבת, לנשום עמוק, לחכות ולהנות מהמסע והעשייה. הסבלנות משתלמת!
לסיום, טיפ קטן ממני: כשאתם משפצים ומחדשים את ביתכם, אל תרוצו לקנות אקססוריז לבית ותמונות לקירות. בתום השיפוץ ולאחר שהגיעו כל הרהיטים, שבו, נוחו, קחו את הזמן ללמוד ולהכיר את ביתכם החדש. הבינו מה באמת מה חסר לכם, ורק אז רכשו את הפריטים שישלימו לכם את התמונה המלאה.
גם לכם קשה לדחות סיפוקים? חייבים שהכל יקרה עכשיו ומיד? אשמח שתשתפו ותגיבו.